כתיבה: תניה רגב

יעוץ אקדמי: ד"ר שלמה פישר 

 

ידיעון ישראל ויהדות התפוצות

סיוון תשע"ח

 

הידיעון הופק בשיתוף עם קרן משפחת רודרמן

מה מלמדת אותנו השפה העברית על הקשר בין יהדות ישראל ויהדות התפוצות? ראש לכל, הביטוי 'תפוצה' מלמד, כי ישנה נקודת עוגן מרכזית, ממנה נפוצו היתר לכל עבר. לצד זאת ישנה 'הגלות' העומדת בניגוד ל'גאולה', וכמובן ה'עלייה' מול ה'ירידה', מילים שאינן חפות מהכרעה אידיאולוגית, ו'הארץ': כינוי המכריז כי ישנה ארץ אחת המחזיקה בבלעדיות המסומנת על ידי ה"א הידיעה. השפה העברית בהחלט מסמנת קריאת כיוון ערכית, אולם האם הכרה בכך שבמקומות אחרים בעולם נוצרים מודלים אלטרנטיביים ליהדות המחברת בין דת ומדינה, לצד ההכרה שמודלים אלו משמעותיים לגורלו ולעתידו של העם היהודי, משמען שעלינו לוותר על האידיאל הציוני, הסבור שדווקא כאן ולא בשום מקום אחר? אנו מעוניינים להציע שהכרה בעושר החיים היהודיים בתפוצה אין בה משום ערעור הרעיון הציוני. יש לנו בית רעיוני מובהק, אולם אין זה אומר שאין לבית זה חלונות, באמצעותם נוכל להתבונן ולראות אילו מודלים נוספים של יהדות עשויים להתקיים במאה העשרים ואחת.

ידיעון זה יוצא בשיתוף פעולה של עמותת 'יסודות' עם קרן משפחת רודרמן. הקרן פועלת לחיזוק תחושות האחריות והמחויבות ההדדית בין ישראל והחברה הישראלית, לבין יהדות ארה"ב. מתוך אמונה גדולה בהשקפת עולמה של הקרן, אף הנחת היסוד של ידיעון זה היא שעתיד העם היהודי – ולא הישראלי בלבד - מעוצב על ידי שתי הקהילות גם יחד, עתיד הנשען על ישראל חזקה ומשגשגת, אך גם על  זהות יציבה בתפוצות. שתי זרועותיה של היהדות, בישראל ומחוצה לה, חיוניות לקיומו של העם היהודי. לפיכך, דווקא מתוך אמונה עמוקה בדרכינו הציונית, אנו מעוניינים להפנות את מבטינו אל יהדות התפוצות ולשאול: מה הוא היחס הראוי של אנשי מדינת היהודים ליהודי העולם? מהי המשמעות המעשית, אך גם הערכית, של היותנו הבית הלאומי של העם היהודי? מה מידת האחריות של ישראל להבטחת קיומו של העם היהודי, ומהו הגבול בין אחריות זו לבין הריבונות הישראלית וזכותה לקבל החלטות באופן עצמאי? שאלות אלה ואחרות אנו מבקשים לברר בידיעון זה, ואתם מוזמנים להצטרף אלינו.

 

 

 

"מה שלומך אחות הבוקר?

לצד הקמת מדינת היהודים נוסחו מחדש הכללים  של יחסי ישראל והתפוצות, אלא שהחוזה הישן,  שנולד עם קום המדינה, איננו תקף עוד. מה אם כן צריכה להיות כעת הגדרת הקשר בין שתי הקהילות הגדולות, זו שבציון וזו השוכנת במחוזות אחרים?

"זה שעולה או זה שיורד"

- בין ירושלים לבבל.

האם הכרה בכך שבמקומות אחרים בעולם נוצרים מודלים אלטרנטיביים ליהדות המחברת בין דת ומדינה, לצד ההכרה שמודלים אלו משמעותיים לגורלו ולעתידו של העם היהודי, משמען שעלינו לוותר על האידיאל הציוני, הסבור שדווקא כאן ולא בשום מקום אחר ?

אנו מעוניינים להציע שהכרה בעושר החיים היהודיים בתפוצה אין בה משום ערעור הרעיון הציוני. 

 

עם הגב לים?

 

"לא בונה הכסף, לא בונה התעמולה, לא בונה השתדלנות, בונה אך ורק האדם החי ויוצר בארץ". הפרדיגמה הבן-גוריונית הזאת הוצהרה בימי קום המדינה, דווקא בעת בה תמיכת יהודי התפוצות בישראל היתה קריטית.

עוד בימיו חזר בו דוד בן גוריון מדבריו אלו, ואכן הבית הלאומי נבנה על ידי יושבי הארץ, אך לא פחות מכך על ידי אחיהם בתפוצות, הנה כמה דוגמאות מעניינות מהימים ההם ומהזמן הזה:

הדבש והעוקץ: יחסי ישראל והתפוצות.

 

שנות הקמת המדינה זיכו את קיבוץ הגלויות היהודי באהדה גורפת בקרב יהודי התפוצות, ובראש ובראשונה, בקרב יהודי ארה"ב. כמו דמות הלקוחה מאולפני דיסני, ישראל הייתה מדומיינת יותר מאשר מציאותית, מושא כיסופים והתגלמות געגועי הדורות כולם. עם השנים והאתגרים שבאו יחד איתן התנפצה הבועה הזאת. שוב ושוב נדרשת ישראל 'של מטה' להכריע בסוגיות הנתונות במחלוקת, והכרעותיה אינן מעוררות תמיד אהדה בעולם היהודי שמעבר לים. 

 

לשימושכם הטוב:

מערך שיעור ישראל ויהדות התפוצות

דף מקורות מלווה ידיעון

 

רגע לפני הסוף: מאמרים להרחבה נוספת.

בין תפוצות לגולה 

 

 

הרב פרופ' יהודה ברנדס.

אין בידינו פתרונות פשוטים לספקות ולאתגרים של הדור האחרון, אין תרופות פלא לקשיים ולאיומים, אלו הנגרמים בשל צרה ומצוקה, ואלו הנגרמים דווקא על ידי רווח והצלחה. עם זאת, קיימים שני עקרונות בסיסיים שאמורים לעמוד בבסיס כל דיון המתקיים ברחבי העולם היהודי...

 

70 שנה ליחסי ישראל תפוצות: הדור הבא

 

שמואל רוזנר 

ד"ר ג'ון רסקיי

המאמר מתפרסם באישור המכון למדיניות העם היהודי:

 

תקציר ההמלצות שלפניכם לקוח מדו”ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי המבוסס על דיונים שנערכו בכל רחבי העולם היהודי. הוא מבוסס גם על איסוף נרחב של מידע, ומסתמך על שפע של מחקרים, מסמכים, ספרים ומאמרים שפורסמו בעבר.

 

שבע מגמות שנאה: אנטישמיות כתמרור אזהרה

 

קרול נוריאל

מאז הוקמה מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי, צמחה התחושה שקיומה של מדינה ליהודים הוא תעודת ביטוח ליהודי העולם. תפקידה של מדינת ישראל כמקום מפלט ליהודים באשר הם מקבל משנה תוקף נוכח מצבן המדאיג של קהילות יהודיות בתפוצות בשנים האחרונות, כשאנחנו עדים לשבע מגמות אנטישמיות מובהקות ברחבי העולם.

 

 

אז... הכל דיבורים?

"בארץ ישראל קם העם היהודי": משפט הפתיחה של מגילת העצמאות וקולו רווי המבטא של בן גוריון המקריא שורה זו, הוא חלק מפסקול חיינו במדינה. מימוש הזכות להקים כאן מדינה ריבונית לאחר אלפיים שנות גלות היא אחד האירועים המרגשים והמפעימים בהיסטוריה היהודית. לצד הניסיון לייסד כאן מסגרת לאומית, שיש בה ישן ויש בה חדש, צריך לזכור כי אנחנו מייצרים כאן הוויה חדשה חשובה לא פחות. כינון מדינת היהודים הוא גם ניסוח חדש של יחסי המרכז בישראל והקהילות הפזורות ברחבי העולם. העידן הזה, בו מעוצבת מערכת יחסים זו, איננו נטול מהמורות וקשיים, אך שוררת בו הסכמה לגבי חשיבות קיומן המבוסס והיציב של שתי הקהילות, לצד חשיבות שילוב הידיים והחתירה המשותפת להבטחת גורלו ועתידו של העם היהודי. בין האתגרים ובין ההצלחות, בין העוקץ ובין הדבש, מתהלך ידיעון זה ואנו תקווה כי הצלחנו באמצעותו לשפוך אור על חלקיה השונים של סוגיה הרת גורל זו. 

 

 

 

בברכת קיץ טוב!

 

צוות יסודות

 רוחמה גבל-רדמן, תהלה דרמון-מלכה, יפעת משגב,

שיר נתיב , אדם צחי ותניה רגב

 

* התמונות לקוחות מאתר הויקיפדיה, ואתר freepik

* תמונת פרוייקט תגלית לקוחה מאתר לשכת העיתונות המרכזית, צלם: קובי גדעון.

 

 

 
פייסבוק לייק
סגור