תמונה
 

"כל האזרח בישראל"

"הַכְּבִישִים חֲדָשִים, נַעֲלַיִים
נִקְנוּ רַק אֶתְמוֹל, אַךְ הַהֲלִיכָה
הִיא עֲתִיקָה וְעוֹבֶרֶת בִּירוּשָה ..."

(יהודה עמיחי)

 

יציאת מצרים סימנה את תחילתה של הליכה רבת שנים שהסתיימה בכניסה לארץ המובטחת ובהתגבשותם של בודדים לעם. במובן מסוים הליכה זו נמשכת עד ימינו אנו. נתיב בירור משמעותה של החירות שניתנה לנו באותה שעת רצון ממשיך להתקיים, ואנו מחויבים להמשיך ולצעוד בו.

 

בידיעון זה אנו מבקשים לברר מהי החירות שהוענקה לנו ולעולם ביציאת מצרים, מהי בשורתה המהפכנית ביחס לעולם העתיק וכיצד היא באה לידי ביטוי במצוות חג הפסח. הצטרפו אלינו.

תמונה

 

חירות -

בין הפרט ללאום

 

מצורף מאמרו של ד"ר שלמה פישר, היועץ האקדמי של יסודות בדבר משמעותה של החירות בעבר ובהווה.

 

חג הפסח הוא "חג חרותנו". אבל מה משמעותה של החרות? חרות הוא אחד המונחים בעל ריבוי משמעויות בשפה העברית. הוא חל על נושאים רבים – האדם היחיד וגם המדינה. הוא מתייחס למצבים סבילים או "שליליים", כגון מצב שאף אחד לא מפריע לי או מדכא אותי וגם למצבים פעילים - כאשר אני עושה מה שאני באמת רוצה. כאן אנו רוצים לבחון שתי משמעויות שהבהרתן הייתה חשובה לדיון הפוליטי במערב המודרני. הבהרה זו באה בעקבות המהפכה הצרפתית אשר, כידוע, סיסמתה היית "חרות, שוויון ואחווה.

 

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם...

 

על משמעותה החברתית של מהפיכת יציאת מצרים.

 

יציאת מצרים היא אחד האתוסים החזקים ביותר שידע העם היהודי, אתוס השזור לאורך טקסי הקודש של העם היהודי ופועם כדופק החי של ההיסטוריה היהודית.

 

מה יש בה ביציאה זו ההופכת אותה לרגע המכונן, קו פרשת המים, המאפיל אפילו על הרגע הנפלא של ההתגלות האלוהים במעמד מתן תורה? 

 

"וכאן הבן שואל.."

שלוש קושיות

לשולחן הסדר

 

חג החירות מציין מהפיכה הקשורה ליחסי אדם, עמו ואלוהיו.  בראש ובראשונה זוהי מהפיכה המבשרת שינוי ראדיקלי במעמדו של האדם כשווה בין בעלי הזכויות וכישות חופשית העומדת לנוכח אלוהיה. כיצד באים לידי ביטוי רעיונות אלה במצוות החג? 

בידיעון זה התבוננו ביציאת מצרים דרך הפריזמה האזרחית, של האדם היחיד ושל האומה בכללותה. באירוע ההיסטורי, כמו גם במופעים הנגזרים ממנו לאורך הדורות, מגולמים רעיונות אודות האדם כחופשי, כבעל מעמד שווה, וכשותף בקהילה שיש לה ערכים משותפים. נסיים ידיעון זה בדבריו המופלאים של דוד בן גוריון שנישאו בפני ועידת האו"ם ערב כינונה של מדינת היהודים בשנת 1947:


"לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אנייה ושמה "מייפלאוור". היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אנייה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אנייה; ומה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת "מייפל אוור" יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום הם יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה.והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

 

 

לרגל חג הפסח - חג החירות, נחתום ידיעון זה בברכת

כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח!

 

חג שמח!

צוות יסודות

 

 

 
 
תנו לנו לייק
סגור